תפילת הפחד  

אוּלַי יֵשׁ דֶּרֶךְ טוֹבָה יוֹתֵר אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים שֶׁקִּיַּמְתָּ דֶּרֶךְ כָּזוֹ, כִּי אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים כָּעֵת עַל בְּסִיס שׁוֹנָה, בָּסִיס שֶׁבּוֹ אֲנַחְנוּ בּוֹטְחִים בָּאֱלֹהִים וְסוֹמְכִים עָלָיו. אֲנַחְנוּ בּוֹטְחִים בָּאֱלֹהִים הַנִּצְחִי בְּמָקוֹם בְּעַצְמֵנוּ, בְּנֵי הַתְּמוּתָה. אָנוּ חַיִּים כְּדֵי לְמָלֵא אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁהוּא יְיֹעַד לָנוּ. אִם נִפְעַל כְּפִי שֶׁאָנוּ חוֹשְׁבִים שֶׁהָיָה רוֹצֶה שֶׁנִּפְעַל, וּנְבַטַּח בּוֹ בַּעֲנָוָה, הוּא יְאַפְשֵׁר לָנוּ לְקֶדֶם פְּנֵי כָּל פֻּרְעָנוּת בִּשְׁלֵווֹת נֶפֶשׁ. (עמוד 68)