אֵלַי אֲנִי נָכוֹן כָּעֵת שֶׁתִּקַּח אֶת כֻּלִּי
עַל הַטּוֹב וְהָרַע שֶׁבִּי
אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁתָּסִיר מִמֶּנִּי כָּעֵת כָּל פגם אֹופִי המונע ממני להְיוֹת מוֹעִיל לְךָ וְלַחֲבֵרַי
הענק לִי כּוֹחַ בצאתי מִכָּאן, לַעֲשׂוֹת כרצונך.
אָמָּן (הספר הגדול עמ' 76)
